תקציר
ליעד מרקוס, אביטל גזית, נעמי כרמון ⋅ 2014
ייחודה של עבודה זו הינו בבניית גשר בין-תחומי, המחבר בין ידע אקולוגי לבין מעשה תכנוני והנדסי, בהקשר של תכנון מסדרונות כבישים בינעירוניים וניהול הנגר הזורם בם
.לכבישים תפקיד חשוב בהתפתחות ההיסטוריה האנושית, הפצת תרבויות ותמיכה בפעילות חיונית לתפקודה של חברה מודרנית חשיבותם של כבישים עבור פיתוחה של מדינת ישראל היתה המניע להחלטת הממשלה לקדם את תכנית “נתיבי שראל”- התכנית כוללת הקמת כבישים לאורכה ולרוחבה של הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, בהיקף תקציבי חסר תקדים עד לשנת 2020. ככל שתוספת הכבישים החדשים והרחבת הכבישים צפויים להגביר השפעות סביבתיות שליליות על השטחים הפתוחים .שליליות על השטחים הפתוחים שבתוכם הם חולפים
נגר הנוצר על פני הכבישים נחשב כגורם מזיק לכביש ולסביבתו וכמקור לזיהום ה”מים המקבלים” אליהם הוא מגיע בסוף נתיב זרימתו. הוא גם נחשב כגורם המסכן את בטיחות הנסיעה ולכן, מתכנני הכבישים נדרשים להציע פתרונות לסילוק מהיר ויעיל שלו, תוך צמצום נזקים לסביבה הסמוכה. באקלים ים תיכוני המים הם משאב במחסור, אשר קיימת לגביו תחרות עזה, שגם בעידן ההתפלה לא צפויה להיעלם. מי הגשמים חיוניים לתפקודן של מערכות אקולוגיות טבעיות. מאידך נגר הכבישים אינו מוכר כמשאב שניתן לנצלו. הגדלת היקף השטחים הסלולים והאטומים לחלחול גשם צפויה להגביר עוד יותר את כמויות נגר הכבישים, לצמצם את אספקת המים לטבע ולהחריף את הבעיה הסביבתית. קיומה של הבעיה הסביבתית יוצר אתגר מקצועי- להפוך את הנגר ממטרד למשאב ולנצלו להפקת תועלות. כפי שעולה ממכתב מרשות המים למתכנן הועדה לתשתיות לאומיות (לות”ל) מאוגוסט 2010, קיימת הכרה בכך שנגר הכבישים הוא בעל פוטנציאל לשימוש. ולכן נדרש לתת םתרונות תכנוניים לניצולו המיטבי כמשאב.
.עבודה זו בוחנת את האפשרויות לניצול נגר הכבישים, לאחר סילוקו מפני הכביש, כמשאב למטרות שיקום סביבת הכביש, מנקודת מבט של נוף, אקולוגיה, וחברה, ומציעה כלים ליישום תכנון רגיש למים (תר”מ) בכבישים בינעירוניים
:מחקר זה צמח מתוך שילוב בין שתי גישות מדעיות-מקצועיות
;האחת – גישת תכנון רגיש למים -תר”מ, לפיה שילוב שיקולי מים בתכנון מרחבי ונופי, כולל שיקולים הנוגעים לנגר כבישים, מאפשר הפחתת נזקים סביבתיים יחד עם הפקת תועלות אקולוגיות וחברתיות
והשנייה – “אקולוגיה של כבישים” העוסקת בשיקום רצועות הקרקע שבתחום זכות הדרך של כבישים בינעירוניים, בעבור השבת תפקודים אקולוגיים שנפגעו עקב פעולות הפיתוח. המחקר משלב בין הגישות ומציע ליישמן במקרים בהם ניתן לנצל הזדמנויות ליצירת מערכת טכנו-אקולוגית לניהול נגר הכבישים, הכוללת מרכיבים טכניים ומרכיבים טבעיים. במערכת זו נוצרים יחסי גומלין בין הטכני לטבעי, המבוססים על הנגר וזרימתו ותורמים להעצמתן של תועלות אקולוגיות וחברתיות מגוונות.
